ניהול אבטחת מידע בענן – על תבונה ורגישות
,ממשל נתונים הוא דרישה הכרחית להגנה על נתונים כשעוברים למחשוב בענן. קביעת מדיניות ממשל נתונים היא בעלת חשיבות מיוחדת במודל העבודה של מחשוב ענן שמבוסס על אספקת שירותים בתשלום ליחידת צריכה, בניגוד למודל המסורתי של מערכות מידע המבוסס על התקנה, שילוב מערכות ותפעול מוצרים.
יחד עם ההיצע הגדל של פתרונות מחשוב ענן זולים ובעלי ביצועים גבוהים, ישנו צורך חיוני לארגונים לנסח ולהסדיר את מדיניות ממשל הנתונים שלהם. ממשל נתונים פירושו הגדרת הבעלות על הנתונים, השליטה בגישה לנתונים, עד כמה ניתן לעקוב אחר הנתונים וציות לרגולציות, כמו למשל נתוני חולים (הגנה על מידע רפואי אישי כפי שמוגדרת בתקנות של משרד הבריאות האמריקאי).
כדי לבנות אסטרטגיית ממשל נתונים יעילה לענן, יש לענות על עשר השאלות הבאות – תוך חיפוש האיזון המתאים בין הגיון פשוט לדרישות אבטחת הנתונים:
1. מהם הנתונים היקרים ביותר בארגון? כמה כסף הם שווים?
2. כיצד מאוחסנים נתונים אלה – שרתי קבצים, שרתי מסד נתונים, מערכות ניהול מסמכים?
3. כיצד יש לנהל ולאבטח את הנתונים?
4. למי צריכה להיות גישה לנתונים?
5. למי בפועל יש גישה לנתונים?
6. מתי הייתה הפעם האחרונה שנבחנה מדיניות אבטחת המידע / הצפנה?
7. מה המתכנתים בארגון יודעים על אבטחת מידע בענן?
8. למי יש אפשרות לשנות או לטפל בנתונים? (כולל שותפים עסקיים וקבלנים)
9. במקרה של דליפה למקור בלתי מוסמך, מהו הנזק הכלכלי שיגרם לארגון?
10. במקרה של פריצה, תוך כמה זמן יאותר אירוע אובדן הנתונים?
בהקשר של ממשל נתונים בענן, רבים שואלים “מה סוג הנתונים שיש לשמור בתשתית IT מקומית?”.
התשובה המוכנה והמובנת מאליה היא שמידע רגיש צריך להישמר באחסון מקומי.
למרות זאת, יתכן ועדיף לאחסן דווקא מידע רגיש מחוץ לכותלי המשרדים במקום לספק גישה מקומית לעובדים וקבלנים.
השימוש בשירותי תשתית מחשוב בענן לאחסון נתונים רגישים יכול למעשה להקטין את מרחב האיומים לאיומים במקום להגדיל אותו, ולהעניק לארגון יותר שליטה על ידי מרכוז וסטדנדרטיזציה של אחסון נתונים כחלק מאסטרטגיית ממשל נתונים מקיף.
בנוסף – ניתן לשאת ולתתבחוזה מסחריעל הרכב אמצעי שליטה יעילים במסגרת חוזה מסחרי עם ספקי שירותי מחשוב ענן, מה שלא ניתן לעשות בקלות מול עובדים בארגון.
השאלה השנייה שחוזרת על עצמה לגבי אסטרטגיית ממשל נתונים בענן היא “כיצד ניתן להגן על נתונים בלתי מובנים מפני פריצות?”.
באופן ברור, התשובה תלויה בארגון עצמו ומערכות הוכנה שלו.
למרות שאנליסטים כמו גרטנר טוענים שיותר מ– 80% ממידע הארגוני מאוחסן בקבצים כמו מיקרוסופט אופיס, הנתון הזה תלוי באופן טבעי בתחום העיסוק של הארגון. ספקי שרות אוגרים מרבית המידע שלהם במסדי נתוניםת ולא בקבצי אקסל.
אם בכלל, מרחב האיומים על מסדי נתונים גדל הרבה יותר מהר מהגידול הטבעי בקבצי אופיס. ספקי שירותים בתחום הטלקום והסלולר מחזיקים כמויות עצומות של מידע במסדיי נתונים מובנים (רשומות שיחה, רשומות שירותים ללקוח וכו‘). ככל שסמארטפונים, אנדרואיד, מחשבי לוח והתקני מחשוב ניידים יהיו נפוצים יותר, כך יגדל חלקם של הנתונים המובנים בספקי השירות למיניהם בענן. בתחום הבריאות, בעידן שכל הרשומות רפואיות אלקטרוניות, גדל עוד יותר כמות המידע הרגיש במסדי נתונים כגון אוראקל.
נוסף על כך, השימוש בטכנולוגיית מאגרי מידע ג”סון“ המתחברת ישירות ליישומי אינטרנט (נמצא בשימוש רחב בפייסבוק), גדל במהירות עצומה. שימו לב במיוחד לקאוצ‘ דיבי שיש מעל עשרה מיליון התקנות לאחר פחות משנתיים בשטח! מאגרי כאלה כאלה עלולים להיות חשופים להתקפות חדירה מסורתיות שמנצלות נקודות תורפה בזמן בנייה והרצת שאילתות.
לסיכום, כשניגשים לבנות אסטרטגיית ממשל נתונים לענן יש להתחשב בכל הנקודות שהוצגו כאן ולהתחיל על ידי מענה לעשר שאלות המפתח לאבטחת נתונים במחשוב ענן.
