A new agenda for Israeli education.

admin
September 19, 2014

הצעה לסדר יום אחר בבית הספר בישראל

הזמן – עוד מעט ראש השנה של איזה שנה עברית ששמה לא זכורה למרביתנו.

המקום – אי-שם במדינת היהודיים.

לפני איזה תשעה חודשים בשבת בבוקר אני קורא ראיון עם שי פירון, (זה היה ראיון עם שר החינוך של ילדינו בעתון ישראל השבוע ב 6.12.13. )

אמרי מתק שפתיים פופוליסטיים כגון: “לחלק מבתי הספר חולקו מחשבים בלי להכין תכניות לימוד שמותאמות למאה ה 21,…מורים לא עברו השתלמויות” (השר הפירון עצר את היוזמה של השר הקודם לציוד בתי ספר רבים במחשבים – ד.ל).

או, “הסברתי לראש הממשלה שישראל צריכה להתאים את עצמה למאה ה21, נעבור משינון להעמקה, לעיסוק במשמעות; כל ילד יידע לסדר את החומר, אך גם יהיה סקרן“.

הממ – אני חושב לעצמי – הנה ראיה מוצקה שהסמכה לרבנות איננה ערובה להבנה היכן אתה חי.

מעיקרא (במהות הענין) – העיסוק בתקשוב ושיטות לימוד משמש עלה תאנה לבעיה שורשית יותר: חוסר יכולת לחשיבה צלולה וחדשנית ומתן העדפה לעיסוק בהפרחת סיסמאות וקלישאות (“התאמת מערכת החינוך למאה ה21”) ולא במציאת פתרונות.

נחזור כעת לסוגיית “התקשוב והשינון”.

נדון כעת ב”סוגיית התקשוב”: בפועל, למרבית ילדי ישראל (בגילאים 12-17), יש יותר הבנה ושליטה בטכנולוגיות תקשוב מאשר למורה שלהם בכיתה. סמארטפון הוא מובן מאליו, כנ”ל אינטנרנט, טבלט ואפליקציות ברור…לעומר זאת, השר פירון שולח את המורים שלו, על חשבון משלמי המיסים, להשתלמות וצבירת גמולים בלימוד אקסל ווינדוז.

צודק השר. אין צורך בעוד ציוד תקשוב בבתי הספר, יש צורך בשיפור מצב השירותים. את הטכנולוגיות תשאיר לילדים.

נדון כעת ב”סוגיית השינו”: כל חתני וכלות פרסי נובל הישראלים שאנו כה גאים בהם (כולל אלה שחיים בארה”ב 30 שנה) למדו ב”שיטה הישנה” של המאה הקודמת.

הם שיננו שירי ביאליק (ופוצ’קין…) בע”פ. הם למדו לוח הכפל בעל פה. באוניברסיטה, בקורס אנאליזה קלאסית,הם פתרו אלף אינטגרלים (בעל פה) והפלא ופלא איכשהוא הצליחו להמציא את זכרון הפלאש, לפתח מעבדי אינטל, לכתוב שירה וספרות נפלאה, ליצור מוזיקה שמימית ולגלות למה אנשים דווקא כן אוהבים לקחת סיכונים (טוורסקי וכהנהמן: פרס נובל עבור תורת הפרוספקטים).

אני מציע לשר החינוך KISS – KEEP IT SIMPLE STUPID

שינון זה טוב
שירותים נקיים זה טוב
שכר טוב למורים טובים זה טוב

לא צריך הרבה יותר מזה. רק אל תפריע.
ואגב, יש סיכוי טוב יותר שתכנית פשוטה תתגשם בקדנציה אחת של שר מאשר תכנית מסובכת שמורכבת מפסיפס של אינספור אינטרסים פרטיים, ממלכתיים ומסחריים (מוכרי ציוד, מפתחי תכניות, יועצים וכו’).

עזבו אותנו מטכנוליגה ואל תנסו ללמד אותנו להיות סקרנים ולסדר את החומר – הילדים הכי יצרתיים ומוכשים שונאים תהליכים ונוהלים מבית היוצר של משרד החינוך ונופלים במבחנים הסטנדרטיים של פיזה.

ילדים ומשרד החינוך. זה בעצם כמו לערבב מין ושיאנו במינו.

אבל, לא צריך להתייאש.

מסתבר שזה ממש לא מפריע למדינת ישראל להוביל את כל מדינות הG7 במספר הפטנטנטים שהוענקו ע” משרד הפטנטים האמריקאי ולהתגאות בכלכלה תוססת ובריאה בעוד מדינות כמו ספרד מדשדשות במקרה הטוב.

וזה לא הכל.

עיין פרשת ויגש – פרשה מרתקת שמפגישה את יוסף עם אביו ואחיו. הפרשה מפוצצת מסרים חינוכיים. בבקשה.

מסתבר שהסבר לכל התופעה הנפלאה הזאת של היצירה היהודית טמון דווקא בניתוח הפשט בפרשת ויגש.

הרב זלמן סורוצקין (כן – ההוא מהרחוב בירושלים…) שבטח לא הבין במחשבים, שם לב שעל המצרים כתוב “וינהלם בלחם” ועל היהודים כתוב “ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו”. אומר הרב סורצקין – “גויים אפשר לנהל ויהודים אי אפשר לנהל – גם העני המרוד ביותר לא יסתפק בלחם ונזיד עדשים, הוא תמיד ישאף ליותר, אם לא לעצמו אז לילידיו”.

אז מילא שהרב שי פירון צריך עידוד לחשיבה מקורית. לכאורה, ריש המתיבתא של “יש עתיד” צריך הוראה מתקנת גם בפרשת השבוע, רחמנא לצלן.

לזה יש לי כבר פתרון. אולי במקום הפגנות רחוב, עצומות בפייסבוק ומחאה חברתית של קבוצות הורים מתוסכלים וכו’ ניתן לשר חינוך ילדינו תמריץ אישי.

בזמנו, הייתי נותן פרס של קרמבו לילדים בשולחן השבת כתגמול על הפגנת ידע בסיסי בפשט של הפרשה – תשובה נכונה לשאלה כגון על מי נאמר “וינהלם בלחם” זיכתה את הילדים בקרמבו. חבר שלנו היה נותן פרס עפרונות יפים כאלה (עפרונות מוקצה בשבת אז היה נותן את העפרונות במוצ”ש) – כי טען שלימוד דחיית סיפוקים זה חשוב. פעם או פעמיים ניסיתי עפרונות, אבל הקרמבו עשו קאמבק וניצחו – אולי כי המכולתניק שלנו לא מכר עפרונות שווים…

אז מה אתם אומרים – לשלוח לשר החינוך חבילת קרמבו? הרי עפרונות לא חסרים ויש מלא ציוד תקשוב לא מנוצל.

More Articles